1ובזה אפשר לפרש לדעת ר' ישמעאל מאי דהשיבו ה' עתה תראה אשר אעשה לפרעה וכו', ואמרו רז"ל שמו"ר פ"ה עתה תראה ולא במלחמת ל"א מלכים. וצריך להבין עונש זה איך נמשך מדבריו של משה רבינו, ועל פי האמור אפשר לומר כי הנה לסברת ר' ישמעאל קושטא דמילתא אין לשון תורה לחוד אלא דברה תורה כלשון בני אדם, ולדידיה זו היא שיטת משה רבינו וכה אמר משה רבינו בדברו למקום והצל לא הצלת כי גם לשון תורה ככה יעשה, ולפי שיטה זו אין לו מקום למשה רבינו ע"ה לדבר ולומר למה הרעות כי הנה פ' אלו מציאות ל"א. אמרו הוכח אין לי אלא רב לתלמיד תלמיד לרב מנין ת"ל תוכיח, ולפי שיטה זו דדברה תורה כלשון בני אדם יש מקום לומר דתלמיד לרב אסור להוכיח משום דכפל הוכיח לא משמע מידי דדברה תורה כלשון בני אדם, ואמרו רז"ל שאמר ה' למשה רבינו ששה עונות עשית ואחד מהם הוא מה שאמר והצל לא הצלת כמ"ש בתנחומא פ' ואתחנן, והנה משה רבינו ע"ה השיב מה שאמרתי שמעו נא המורים ממך למדתי שאמרת לבני מרי כמבואר שם, ולכאורה יפלא מה תשובה היא זו הן לו יהי כדבריו כי מדלית חדא הא פשו להו חמש, ופירשו רבני אשכנז ז"ל דמשה רבינו ע"ה תפס השיטה דפירוש איוב ל״ג:כ״ט פעמים שלש עם גבר היינו חמשה פעמים ושלש כי הדדי, וכי מפטר מחד אינך חמשה כמאן דליתנהו כי ירבה לסלוח, והשתא לשיטתו דדברה תורה כלשון בני אדם מאי דאמר והצל לא הצלת הוא כפשטו והוא עון, וליכא למימר דבדרך תוכחת אמרה, דלדידיה אין לנו לימוד לרב דשרי להוכיח ומשום דהוכח תוכיח הוי כלשון בני אדם, ולפי זה אי לא אמר והצל לא הצלת לא הוו ששה הרגשות אלא חמשה והיה נכנס לארץ דחמשה שביתין ושביקין כי כך היא המדה פעמים שלש עם גבר כמדובר, אך עתה כי הוא אמר והצל לא הצלת כפשטו לדעתו דדברה תורה כלשון בני אדם א"כ הוו להו ששה דטענת ממך למדתי לא אהניא ותלמיד לרב אסור להוכיח, וכיון דהוו ששה לא מצי עייולי בא"י, וז"ש לו עתה תראה ולא במלחמת ל"א מלכים, כי זה שאמרת והצל לא הצלת נחשב לעון כמדובר והוו להו ששה דליתנהו בסליחה ולא תכנס לארץ.
